האביב, לצד הצמיחה הפריחה ותחושת ההתחדשות שיש בו, מפגיש אותנו גם עם אובך, אבק וקשיי נשימה.
יש בו גם מזה וגם מזה.
וכמו האביב, כך בשאר עונות השנה ובחיים בכלל, נחווה זה לצד זה רגשות, תחושות, טעמים וריחות שונים ומגוונים.
אין לנו שליטה על מה שהמציאות תזמן לחיים שלנו, אבל יש לנו אפשרות להשפיע ולנהל טוב יותר את השלכות המצב החדש.
בשירו של רומי 'מלון אורחים', מוצעת דרך להתמודד עם מה שהמציאות מזמנת:
"קבל את כולם בברכה.. אפילו הם קהל עצבונות..התייחס אל כל אורח בכבוד, יתכן שהוא מרוקן אותך עבור עונג חדש.."
לא תמיד פשוט 'לקבל בברכה' מציאות, במיוחד כזו המפגישה עם כאב ואובדן, אך לעיתים עצם השהיה עם הדברים, קשים ככל שיהיו, בלי לנסות לתקן, ליפות או לעדן, יכולה להרחיב את היכולת לשאת אותם.
שהיה לא אומרת כניעה או ויתור על האפשרות לשנות את מה שניתן, ברגע המתאים.
שהיה יכולה להיות נשימה עמוקה שכמו אומרת:" זה מה שיש , ככה זה, זה המצב".
שהיה היא מבט של עיניים טובות ללא שיפוט וביקורת על עצמי ועל אחרים.
שהיה, כמו מים שנגעו בחומר, מגמישה את המיכל הפנימי ומאפשרת למשהו חדש להיווצר.
סיגל ליבנה.