054-451-6130
מסע ההחלמה מטראומה
חוויות טראומטיות מטביעות את חותמן ומשפיעות על כל היבט בחיינו, הופכות אותנו לחשופים ופגיעים פיזית ונפשית.
מעצם הגדרתה של טראומה, היא בלתי נסבלת.
הטראומה יכולה להיות קשורה לאירוע שמערב פגיעה פיזית, איום לפגיעה או סכנת חיים, או אירוע שלא הצלחנו לעבד אותו ולכן אנו חווים אותו מחדש גם בהווה.
הטראומה מפרה את תחושת הביטחון בעולם וגורמת למצוקה רגשית וחוויה של דריכות מתמדת.
במקרים רבים, גם כשעבר זמן רב מהאירוע הטראומטי,
המוח יגיב מחדש לטריגר שיזכיר את האירוע ויעורר תגובה פיזית רגשית חריפה.
מחקרי מוח מלמדים כי טראומה גורמת לשינויים פיזיולוגיים ממשיים.
צילום תמונה: סיגל קרומר
פעילות הורמוני הדחק אינה פועלת כנדרש והיכולת להבחין בין מידע רלוונטי למידע לא רלוונטי נפגעת.
באופן טבעי נרצה למצוא דרך לחמוק מהרגשות הקשים שהטראומה מעוררת,לנהל חיים נורמליים
ככל האפשר.
לעיתים בניסיון לצמצם את השפעת הטראומה, עולה משאלה לאלחש את הכאב שעולה,
ולא לתת לו מקום.
אילחוש הכאב מושג באמצעות שימוש בחומרים כימיים, אלכוהול או התמכרויות אחרות
ולעיתים באמצעות הקשחת הגוף או התנתקות מהכאב.
פעמים רבות הפניה לטיפול תגיע כשהיכולת להחזיק את הכאב ב'קפסולה', כבר לא עובדת והטראומה שולחת לשונות אש שמשבשות תחומי חיים רבים ותחושת הבדידות והריקנות הופכים לבלתי נסבלים.
העבודה הטיפולית דרך עדשת גוף נפש רוח, משמשת כגשר בין העולמות.
הגוף לא נתפס כ'מכונה מקולקלת' שצריך לתקן, אלא כערוץ ביטוי לחוויות החיים.
הנחת העבודה שלי היא שהגוף מחזיק בתוכו חוויות, נושא זכרונות וצלקות ופעמים רבות כבול בתוך מעגל שלילי הרסני בתחושת אין מוצא.
אם תיאור הדברים כאן, פוגש אותך, חשוב לדעת שאפשר גם אחרת.
אני מזמינה אותך לתהליך טיפולי שיסייע לך לשים את החוויה הטראומטית בתוך הקשר או פרספקטיבה רחבים יותר, להרחיב את נקודות המבט של ובכך לעזור לך לצאת מתוך כבלי המעגל.
לצד ההתייחסות לתוכן, אני נותנת מקום לעיבוד החוויה כפי שהגוף משקף אותה מבחינה רגשית וסומטית.
הרובד החווייתי מקבל מקום של כבוד ביצירת תהליכי שינוי חיובי בטיפול.
זהו מסע של התבוננות ממוקד צמיחה וחיים לצד התייחסות למוקד הסבל והבעיה המוצהרת.
תהליך שיכול ליצור תנועה מחודשת באיזורים פיזיים ורגשיים שחוו כיווץ ותקיעות.
התהליך הטיפולי מבוסס הקשבה לגוף ומניח תשתית המאפשרת מפגש בטוח עם החלקים
הנעימים והמפחידים כאחד.
אני מזמינה אותך לבדוק מה יאפשר לך לשאת את הרגשות מבלי לחוות הצפה רגשית.
הנגיעה בחומרים טראומטיים תהיה תמיד ממקום של חיבור לקרקע (Grounding) וחיבור למשאבים פנימיים וחיצוניים לשם יצירת יציבות והרחבת חלון הסובלנות למצוקה.
לפני השיח הכואב, ניקח נשימות עמוקות ומאזנות ונפנה את תשומת הלב אל איזור שמרגיש נעים בגוף או אם אין כזה, נעזר בחוויה חיצונית מיטיבה/עיניים אוהבות של אדם יקר.
תהליך זה, כמו מרחיב את המיכל הפנימי לשאת את הרגשות הקשים, הכאב והאובדן הקשורים לזכרונות הטראומטיים ומחבר לידיעה העמוקה שאותם אירועים טראומטיים שקרו, שייכים לעבר.
ההתבוננות בדפוסי ההתמודדות עם הטראומה נעשית מתוך עמדה של חמלה עצמית -
קשב מודע נטול שיפוטיות.
זוהי הבנה שעוזרת לקחת אחריות על אותם דפוסים מבלי לחוות אשמה על קיומם
וסוללת את הדרך לפרום אותם בקצב הנכון.
